- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
לוי ואח' נ' רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ ואח'
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
612-05-11
10.8.2013 |
|
בפני : עבאס עאסי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: ליאור לוי |
: 1. רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ 2. בי. איי.אי. סיסטמס רוקר בע"מ 3. מגדל חברה לביטוח בע"מ |
| החלטה | |
החלטה
בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשט בתחום השיקומי.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים אני מחליט לדחות את הבקשה.
ע"פ הפסיקה:
"...נפסק לא פעם, כי מינוי מומחים בתחום השיקום או הרפואה התעסוקתית, יעשה רק לאחר שבית המשפט השתכנע שאין בידו הכלים לקבוע את טיבה של המגבלה התפקודית שהנכות גורמת לתובע, בין אם הדבר נובע מאופי הנכות (או מכלול הנכויות והזיקה ביניהן), ובין אם הדבר נובע מאופיו של העיסוק בו מדובר (ראו, למשל, העניין שהוגדר על ידי בית המשפט כמקרה חריג, שנדון בבר"ע (מחוזי-ת"א) 2818/01 בלחסן נ' ברבי, 25.3.02).
המציאות מלמדת, כי במרבית המקרים יכולים המומחים בתחומי הרפואה הספציפיים לחוות דעה גם בהקשר להיבטים התפקודיים של הנכות, כשלצורך קביעת ממצאים בסוגיה זו יכול בית המשפט להתבסס גם על יתר הראיות המוגשות לו, כמו גם על השכל הישר וניסיון החיים.
עמד על כך כב' השופט ש' לוין בהחלטתו ברע"א 5124/93 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' זועבי (צלטנר, עמ' 1761):
"המקרה שלפנינו הוא מקרה שגרתי שלעניין סוג המקרים הדומים לו אין למנות מומחה שיקומי כדבר שבשגרה. עם זאת, יכול וכאשר המומחה האורתופדי ייחקר על חוות דעתו תיווצרנה נסיבות המצדיקות מינוי מומחה שיקומי; ואכן הפרקטיקה המקובלת והראויה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי אם לאו, במקרים מהסוג שלפנינו, מקום ששאלה זו עומדת על הפרק, צריכה להיחתך רק לאחר חקירתו של המומחה, אם אומנם הוא מתבקש לחקירה".
מינוי מומחה תעסוקתי בשלב בו נמצא ההליך דנן, עלול להימצא מיותר ובכך להגדיל שלא לצורך את עלויות ההתדיינות ולסרבל את ההליך מעבר לנדרש. מינוי כזה בשלב הנוכחי עלול להתברר כלא יעיל, אף אם בסופו של דבר יתברר שקיים צורך במינוי האמור, שכן עתה לא ניתן יהיה להציג למומחה את מסכת העדויות בכל הנוגע לאופייה וטיבה של עבודת המשיב, כדי שהמומחה יוכל להעריך, תוך התייחסות לנתונים הספציפיים למשיב, את המגבלות התפקודיות שהנכות גורמת למשיב (אם בכלל)" (בר"ע 674/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נגד עמויאל).
בענייננו, בשים לב לאופי פגיעתו של התובע והנכות הלא גובה שנקבעה לו בשיעור 14.5%, אין מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום השיקומי. כך בתביעה על פי חוק הפלת"ד, ומקל וחומר כאשר מדובר בתביעה על פי פקודת הנזיקין, שעל פי תקנה 127 לתקנות סד"א צריך להתקיים טעם מיוחד על מנת לפטור את התובע מהגשת חוות דעת רפואית ומינוי מומחה מטעם בית המשפט.
ניתנה היום, ד' אלול תשע"ג, 10 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
